ארכיון רשומות מאת: matalonroy

שמישהו יכבה את האור

מי מכם ראה לאחרונה את השמיים בכל יופיים ותפארתם? הצלחתם לראות כוכבים? אני מניח שאם אתם צופים על השמיים בעיקר מחלון הבית או הרכב אז אתם לא רואים כמעט כוכבים, וזה בגלל שכדי לראות כוכבים חייבים להיות במקום חשוך ממש, ואת זה אי אפשר למצוא באזורים המיושבים.

בגלל שיש לנו מדינה כזאת קטנה וצפופה, זה אתגר די רציני למצוא אתרים לצפייה בכוכבים שהם ממש חשוכים, וזה אומר שצריך לנסוע ממש רחוק כדי למצוא מקום כזה. אז אם אתם הרפתקנים ומוכנים לבלות לילה בחושך אמיתי כשרק הכוכבים מאירים לכם את הדרך – הנה מפת המקומות האלה בארץ (בתקווה שגם הם עדיין לא זוהמו באור) http://www.deepskywatch.com/israel-astronomy-sites.html

שתדעו לכם שהאור המלאכותי שמקיף אותנו הוא לא ממש טוב לבריאות שלנו, למרות שנראה שכבר התרגלנו לזה. ואני בטח לא מציע שנחיה בחושך, אבל אולי קצת הגזמנו? אולי בלילה אנחנו צריכים יותר להרגיש את הלילה? מה כבר יקרה? הרי כמו שהסברנו מיליון פעם לילדים שלנו – שום דבר מפחיד לא מסתתר בחושך. אולי אנחנו צריכים גם להסביר את זה לעצמנו…

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

40 עם המון פלוסים

הבלוג שלי עוסק בחיים שאחרי גיל 40, גיל שפעם חשבתי שכבר מסמן את תחילת הסוף ואני יודע היום שהוא בעצם רק ההתחלה – עניין של פרספקטיבה, לא?

אם אני אגיד את הביטוי "משבר גיל ה-40" אף אחד לא יגיד שהוא לא יודע על מה אני מדבר, נכון? זאת מין אקסיומה כזאת שגברים שמגיעים לגיל 40 נהיים קצת מטומטמים, מנסים להרגיש צעירים ומגניבים ויצאים בעיקר פתטיים ומגוחכים. אז אני אגיד לכם ככה – זה לא אמיתי. אנחנו לא באמת עושים את השטויות האלה, אבל יכול להיות שמשהו בכל זאת נפתח בנו – לא הרצון להיות צעירים, אלא פשוט הרצון ליהנות מהחיים קצת יותר, לצאת מהמקובעות הזאת של עבודה ומשפחה ולחפש מה שעושה לנו (ורק לנו) טוב – ואם למישהו זה לא נראה כמו תהליך בריא וחיובי, אז יש לו בעיה.

בחבר'ה שלי עוד אף אחד לא קנה רכב ספורט וגם אין אצלנו משתילי שיער או מזריקי בוטוקס, כולנו מבסוטים מהגיל שלנו ומהחיים בכלל. עכשיו יש אצלנו דיבור חזק על התוכנית שלנו לעשות טיול גברים אקסטרימי כזה, בלי המשפחות כמובן, ובינתיים יש מיליון רעיונות ואפילו לא החלטה אחת. רפטינג, ג'יפים, סקי, שייט – יש מיליון אפשרויות וקשה לנו להחליט. מה שכן, אני כבר יודע שכשנחליט, נצטרך ביטוח נסיעות ספורט אתגרי https://www.clalbit.co.il/travelingisurance/faq/sport/ כי זה חשוב בכלל, ובגילנו צריך להיזהר אפילו יותר. רק שנחליט כבר על משהו!

כשאני חושב על זה, אני בעצם כבר מתחיל להתרחק מגיל 40 ולהתקרב לגיל 50. נו, ומה יקרה אז? מישהו כבר שמע על משבר גיל ה-50?

 

 

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

צאו מהווריד

כל הזמן מדברים איתנו על בריאות וכושר, ואורח חיים בריא ומעקבים ובדיקות וגילוי מוקדם וזה הופך את חלקנו לקצת מטורללים. אנחנו מרגישים שהמחלה הנוראה אורבת לנו מעבר לפינה וכדי להרגיש קצת יותר רגועים אנחנו עושים בדיקות מיותרות.

2019-02-27_092058DU

אז אם אתם מהאנשים האלה, הנה מחקר מעניין שכדאי שתכירו את המסקנות שלו https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.7392881 .

ומה המסקנה? אנשים בריאים וצעירים לא צריכים כמעט אף פעם לעשות בדיקות דם, והבדיקות דם ממילא לא מגלות הכול. אז בשביל מה? צאו מהתור בקופת חולים ולכו הביתה לישון עוד שעה.

אני אימצתי בשמחה! אה, אופס, אני כבר בסטטיסטיקה של אלה שצריכים להיבדק.

כיף להיות בן 40 פלוס!

 

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

מישהו דואג לנו

אני לא יודע מה איתכם, אבל לפני כל נסיעה לחו"ל הדבר האחרון שאני זוכר לעשות זה ביטוח. אני יודע שזה ממש חשוב, ואיכשהו אני תמיד שוכח מזה עד הרגע האחרון, כשאשתי מזכירה לי או שאני נזכר בעצמי. הייתה אפילו פעם אחת שנזכרתי לעשות ביטוח רק כשכבר היינו בחו"ל וזה היה ממש בלגאן.

זה מצחיק, כי כשאנחנו טסים לחופשה בחו"ל הדבר האחרון שאנחנו חושבים עליו זה שיקרה לנו משהו. מה קשור מחלה או פציעה לחופשה מפנקת? לא קשור, ועדיין יכול לקרות. מישהי שעובדת איתי פעם חטפה חיידק טורף כשהיא הייתה בחו"ל וזה הוביל לאשפוז ארוך והטסה מיוחדת לארץ, שאלה דברים שעולים המון כסף, ואם לא היה לה ביטוח היא הייתה ממש בצרות. היא יכלה לצפות את זה לפני הטיסה? ברור שלא, אבל היא הייתה מוכנה לכל מצב.

אני כותב את זה כי אנחנו מתכננים סופ"ש קצר אני ואשתי והפעם היא דווקא הזכירה לי מוקדם מהרגיל. ואז חשבתי על זה שאני תמיד מתקשר בדיוק לאותה חברה ועושה את אותו ביטוח ואולי בכלל אני משלם יותר מדי. אז קראתי על זה קצת והכתבה הזאת על ביטוח נסיעות לחו"ל הייתה ממש מועילה https://www.maariv.co.il/lifestyle/travel/Article-696583 – בשורה התחתונה, חשוב שיהיה עם מי לדבר בארץ, בכל מצב שניקלע אליו.

אנחנו חיים במדינה עם שירותי בריאות טובים וחינמיים ברובם וזה לא מובן מאליו. אולי בגלל זה קשה לנו להפנים שכשאנחנו יוצאים מהארץ אין לנו את המעטפת הזאת. ועדיין, אתם מכירים מישהו שלא עושה ביטוח לחו"ל?

 

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

פקודת יום ליום העצמאות – העם ישמח ויצא מן הכלים. בפקודה! — מכון גנזים ע"ש אשר ברש

לכבוד יום העצמאות שלפנו כתב יד של טור סטירי שכתב עמוס קינן – דרך מקורית כיצד לחגוג את יום העצמאות. הטור, שכתב היד שלו נמצא בארכיון גנזים אגודת הסופרים, התפרסם בטור "עוזי ושות" של עמוס קינן בעיתון הארץ 1950-1952. הטור (שהחל אותו ב-1950 בנימין תמוז) נכתב מנקודת מבטו של ילד, בשנותיה הראשונות של המדינה. וזו […]

באמצעות פקודת יום ליום העצמאות – העם ישמח ויצא מן הכלים. בפקודה! — מכון גנזים ע"ש אשר ברש

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

מורה לחיים

שלשום קראתי את העיתון שהיה זרוק אצלנו במשרד בזמן שאכלתי צהריים. זה היה עיתון מלפני יומיים, אבל בגלל שהוא היה פשוט מונח שם, אז עלעלתי בו קצת ועברתי על הכותרות שכבר הכרתי ופשתאום נתקלתי במודעת אבל שגרמה לי לעצור: היה שם שם שלא ראיתי כמעט 30 שנה, מאז שהייתי תלמיד תיכון – המורה שלי דבורה.

דבורה הייתי המחנכת שלי בכיתות ט-י, והיו לי איתה הרבה מאוד היתקלויות. הייתי אז תלמיד קצת פרוע ולא משקיען בכלל והייתי גם מתחצף למורים, שלא נדע. אלה היו שנתיים שבהן כנראה קצת חיפשתי את מקומי בכיתה בין הילדים ורציתי להיות ילד רע כי זה נראה לי יותר מגניב. דבורה הייתי לוקחת אותי לשיחות כל שני וחמישי, קוראת להורים, מתקשרת לשאול איפה אני כשלא הגעתי לבית ספר, דוחפת אותי ללמוד, מאלצת אותי להתנצל בפני מורים ועוד ועוד. התוצאה? התיישרתי וסיימתי תיכון בהצלחה.

אז ככה פתאום להיתקל בשם שלה במודעת אבל גרם לי לעצור הכול. נזכרתי בכל מה שהיא עשתה בשבילי והצטערתי שהיא נפטרה. היא הייתה מורה לדוגמה, כזאת שנלחמת על כל ילד ונותנת את הנשמה. אני לא יודע אם ישעוד הרבה מורים כמוה במערכת החינוך, אבל אני מקווה שכן ירבו, כי לי היא ממש שינתה את החיים לטובה ולכל ילד מגיע לפגוש לפחות מורה אחת כזאת בשנותיו במערכת החינוך.

אז אני רוצה לשלוח מכאן לדבורה המון תודה על מה שהיא עשתה בשבילי.

בלב שלי את תישארי לנצח.

 

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

שצף קצף

סוף סוף יש זרימה בנחלי הצפון – וזה נראה מדהים. עושה לי חשק להיכנס לאוטו ולנסוע לשם, לעמוד על שפת הנחל ולהרגיש את העוצמה הזאת, שלא רואים פה הרבה… מי מצטרף אליי?

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

הטעם של אבא

לפני כמה ימים היה לי ויכוח עם הבת שלי – אנחנו מחפשים לה ארון בגדים חדש לחדר והיא החליטה שהיא לא רוצה ארון הזזה אלא רק ארון עם דלתות. ניסיתי לשכנע אותה שעדיף הזזה כי החדר שלה קטן והוא יתפוס פחות מקום, והיא מתעקשת. אמרתי לה שכל מי שהיא תשאל יגיד לה אותו דבר כמוני, והיא לא האמינה לי. רק אחרי שנתתי לה לדבר עם אמא שלה בטלפון והראיתי לה שגם אחרים כותבים אותו דבר (הנה הסבר אחד שתומך במה שאני אמרתי https://www.makorrishon.co.il/expert/102089/ ) היא סוף סוף השתכנעה.

מאז שמאיה נולדה, היא הייתה ילדה עקשנית והוויכוח הזה הוא רק דוגמה אחת. היא מסוגלת להתבצר בעמדות שלה ולא לזוז מהן עד שיוצא לנו עשן מהאוזניים, ואז אולי היא תחליט לרדת מהעץ, כשכולם כבר מותשים. הריב הזה הוא רק דוגמה אחת, אבל הוא גרם לי להרגיש שאולי זאת לא רק העקשנות שלה, אלא אולי היא לא מקבלת את הדעה שלי.

אני יודע שמבחינת הילדים שלי אני דינוזאור לא מעודכן, למרות שאני כמובן חושב שאני מגניב ובעניינים. הם מכבדים אותי ומקשיבים לי אמנם, אבל יש נושאים שבהם הם מתעלמים ממה שאני חושב, בעיקר בעניינים שקשורים ליופי וסגנון – יכול להיות שהם פשוט לא אוהבים את הטעם שלי? זה קצת מבאס אמנם, אבל אין לי מה להתלונן, כי על טעם ועל ריח…. נו, אתם יודעים את ההמשך.

אז מה למדתי מזה? כלום. אני אמשיך להביע את דעתי והילדים ימשיכו להתעקש ולשגע אותי – ככה זה במשפחה שלנו, ולא הייתי מחליף את זה בכלום.

 

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

חריקות קטנות

בתקופה האחרונה הייתי עמוס בעבודה ובגלל זה הייתי קצת פחות פעיל פיזית. הלכתי פחות ברגל, התאמנתי פחות, והאמת שדי יצאתי מהשגרה שלי לשמירה על הכושר. בסך הכול זה לא נורא, כבר היו לי תקופות בחיים שבהן הייתי פחות פעיל, ואחר כך חזרתי בלי בעיה, אבל עכשיו זה מרגיש קצת שונה.

מה שונה? פתאום אני מרגיש חריקות קטנות בגוף שלי, אנחה שמשתחררת כשאני קם מהספה אחרי ישיבה ארוכה, כאבים קלים ברגליים אחרי שנהגתי הרבה זמן, גב שלוקח לו זמן להתעורר בבוקר… או בשתי מילים – סימני הגיל.

נראה לי שכמו כל חבריי לגילאי ה-40, גם אני מתייחס לעצמי עדיין כצעיר וחזק, אבל האמת היא שזה כבר לא ממש מדויק. אמנם אני עדיין בריא ודי חזק, אבל אני בטח כבר לא צעיר, וזה אומר שעכשיו השמירה על הכושר הגופני היא יותר חשובה ממה שהיא הייתה פעם – אני חייב לשמור על המכונה שלי במצב טוב כדי שהיא תמשיך לשרת אותי עוד לפחות 50 שנה.

אז מה עושים? קודם כול, מתחילים בהדרגה לחזור לאימונים, ובמקביל מפסיקים לעגל פינות קטנות – לא חייבים להשתמש במעלית כדי לעלות שתי קומות, אפשר לטפס במדרגות, לא חייבים לחנות הכי קרוב למשרד, אפשר קצת ללכת (עדיף בקצב מהיר), והכי חשוב, קצת פחות עוגיות ושטויות כאלה.

חריקות קטנות זה אמנם חלק מהגיל, אבל אפשר לעכב אותן עוד קצת. אז יאללה, תזיזו את הרגליים ביחד אתי!

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

הורות ישראלית

אם להתחיל מהסוף, לא קרה דבר. הילדה התגייסה לצה"ל, לא אירוע יוצא דופן, לא ליחידה קרבית. לשנתיים, שיחלפו מהר ממה שהיא או אני מסוגלים לשער. ראינו אותה עולה לאוטובוס וחזרנו לרכב, יצאנו מהחניון ועצרנו מול מעבר החצייה שהמה בני 18 צועדים יחד עם הורים שסוחבים תרמילים ומזוודות וצעקתי "אל תלכו לשם, ייקחו לכם את הילדים!" […]

באמצעות הצבא לקח לי את הילדה או המדרון החלקלק ששמו הורות — יותר מדי סרטים

קטגוריות: Uncategorized | השארת תגובה

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International